אטרקציות בים המלח

יותר מאשר הוא ים, ים המלח הינו אתר בריאות וספא טבעי הגדול בעולם.
מנקודת המבט של האקלים, מדובר במקום שאין שני לו בעולם – שהרי זה המקום הנמוך ביותר בעולם ואחוז החמצן גבוה יותר באזור ים המלח.
כבר בימי קדם נודע ים המלח בשל סגולות המרפא והיופי ויש עדויות כי בתקופת קליאופטרה הגיעו לאזור ים המלח כדי להירפא ולהתפנק.
בים המלח קרינת השמש יותר ידידותית לאדם וקיים בו גם עושר של מלחים ומינרלים הנמצאים במי הים, בבוץ ובאוויר אשר מיטיבים עם העור, מערכת הנשימה ועוד.
כאמור, ים המלח הינו משאב חדש של בריאות ומרפא. הטיפול האקלימי בים המלח, כמו גם מוצרי הבריאות המופקים ממנו זוכים להכרה במדינות רבות בעולם, בהן ארה"ב. אפילו חברות הביטוח מכירות בתועלת שבים המלח ובאיכויות הריפוי הגלומות ומכסות עלויות טיפול בקשורות בו.
אפשר לקרוא לים המלח - רפואה טבעית לגוף ולנפש. לא בכדי בחרנו למקם את ביאנקיני על חופו.

נחל אוג

נחל אוג נמצא ליד קיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח. מוצאו של נחל אוג במדרונות המזרחיים של הר הזיתים וסופו במאגר האוסף את מי שטפונותיו בסמוך לצומת הלידו (בדרך לקיבוץ קליה). הוא הצפוני שבנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח, ונמצא בין ואדי קלט בצפון לנחל קומראן בדרום. הנחל מנקז את מדרונות הר הזיתים, הר הצופים ואבו דיס שבירושלים ברום של 800 מטר מעל פני הים, ויורד אל ים המלח שגובהו 400 מטרים מתחת לפני הים. תלילותו של הנחל מביאה לכך שבעונת החורף השטפונות בנחל חזקים במיוחד, והוא בעבר סחף עמו שוליים מכביש 90. הנחל סוחף עמו בוץ רב ולעתים בזמן שיטפון ניתן לראות שובל בוץ באורך של מאות מטרים בתוך מי ים המלח. בקצה הנחל הוקם מאגר מים שאוצר את מי השטפונות ומשמש את קיבוץ אלמוג.
לאורך השנים התיישבו סמוך לנחל נזירים אשר הקימו בו מבנים, חפרו בורות מים ואכלסו מערות. בתקופה הביזנטית, הקימו הנזירים אותימיוס ותיאוקטיסטוס, דמויות מפתח בתנועת הנזירות במדבר יהודה, מנזר מסוג קוינוביון בנחל אוג. אותימיוס המשיך באורח חייו כמתבודד ותיאוקטיסטוס הפך להיות אב המנזר שאף נקרא על שמו.
הנחל עובר בסמוך גם לנבי מוסא.
הנחל נקרא בערבית ואדי מֻכַלִכּ בחלקו העליון וואדי אל עָסְלה ו-וואדי דָבָּר בחלקו התחתון – אולי קשור לדִבְרָה המוזכרת בתנ"ך בגבול נחלת יהודה (יהושע ט"ו פסוק ז').
שמו של הנחל נגזר משמו של הצמח "אוג קוצני", שיח קוצני הגדל באזור הנחל ובמדבר יהודה כולו.
הנחל נחלק למספר מקטעים מבחינה גיאולוגית וצורות נוף ואף מבחינת מסלולי טיול . אפשר לטייל בקטע התחתון של הנחל אשר יתרונו הגדול הוא בשפע האטרקציות שהוא מספק למטיילים, הנגישות הקלה למסלול ואף האפשרות לטייל בו בצורה מעגלית .
לאט אך בטוח מתחתר לו הנחל בשכבות הסלע הקשות , מעט הליכה וכבר נמצאים בתוך ערוץ קניוני שקירותיו הולכים ומתרוממים ויוצרים מעוק מרשים וצר . תוכלו לשער מה קורה בין קירות אלה כאשר יורד גשם באזור והנחל הופך מנחל תמים במדבר יהודה למערבולת מים אדירה .
חשוב לזכור שאין להיכנס לקניונו של הנחל בימים שיש בהם חשש לשטפונות, אבל אם רוצים לראות זרימת מים אדירה בלי להסתכן , הכניסה לקניון זהו אחד מהמקומות אשר אפשר לצפות ואף הנגישות קלה , בזהירות ! . אתרים נוספים באזור : עין פשחה , קומראן , ארץ בראשית (בישוב אלון ) .
המרחק בין חוף ביאנקיני שבצפון ים המלח לנחל אוג הוא 10 ק״מ כ-10 דקות נסיעה.


אתר הטבילה קאסר אל יהוד

קאסר אל-יהוד הוא המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען. בבית עברה השוכנת מול קאסר אל-יהוד, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, הטביל, על פי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו, ואתר הטבילה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים.
עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה. קאסר אל-יהוד שוכן בחלקו הדרומי של נהר הירדן, 10 ק"מ מזרחית ליריחו ודרומית לגשר אלנבי. השם "קאסר אל-יהוד" הוא אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל שבאתר, על שום צורתה המפוארת, אך הוא משמש את המתחם כולו. המתחם משתרע על פני שטח של 329 דונם השייכים לכנסייה היוונית אורתודוקסית.
לאורך השנים נבנו לאורך גדתו המערבית של הירדן מנזרים ובתי הארחה לשימושם של הצליינים שהגיעו לטבול במקום. ריבוי המנזרים במקום הקנה לו את הכינוי "ארץ המנזרים". הכנסייה הראשונה שהוקמה בקאסר אל-יהוד, כנסיית יוחנן המטביל, נבנתה בתקופה הביזנטית, בשל המבנה המבוצר שלה ומיקומה הגבוה, נהנתה הכנסייה מביטחון יחסי, ולכן שימשה גם כבית הארחה לצליינים.
בתקופה העות'מאנית, כאשר הצטמצם מנהג הטבילה בירדן לכנסיות המזרחיות והשלטונות העניקו את חסותם לטקסי טבילה על הגדה המזרחית של הנהר, ננטשו המנזרים בהדרגה.
בתקופת המנדט הבריטי, התחדשה התיירות ליריחו ולאתר, ומנזרים חדשים הוקמו במקום. בין כנסיית יוחנן המטביל לבין אתר הטבילה עצמו הוקמו קפלות פרנציסקניות, ומדרום לאתר הטבילה, לאורך הנהר, נבנו מנזרים וכנסיות נוספים, ובהם מנזר סורי-אורתודוקסי, מנזר קופטי, קפלה רוסית, מנזר חבשי ("דיר אל-חבש") וכנסייה רומנית.
מצבם של המבנים התדרדר בעקבות רעידת אדמה ב-1956, ובמלחמת ששת הימים, כאשר השתלטה ישראל על אזור המנזרים, הם ננטשו מיושביהם.
מדי שנה ב-18 בינואר חוגגת הכנסייה היוונית אורתודוקסית את חג ההתגלות במקום. מיסה יוונית-אורתודוקסית נוספת מתקיימת בקאסר אל-יהוד מספר ימים לפני הפסחא.
בשנת 2011 נפתחה למבקרים גישה לאתר הטבילה ולנהר ללא צורך בתיאום מראש.
בקרבת האתר נמצא מוצב מלאכותי שבשנים האחרונות אינו בשימוש הצבא ועבר הסבה ומשמש בית לעטלפים אוכלי חרקים . לנוחיות המבקרים הוצבה מצלמה בתוך המוצב ומסך מציג את המתחולל בפנים ללא הפרעה לעטלפים. האתר ממוקם כ 10 ק"מ צפונית לים המלח. הגעה מכביש 90 (עוקף יריחו) יש לפנות מזרחה על פי השילוט כ 1.5 ק"מ עד לשער גדר המערכת הצבאי. הכניסה ללא צורך בתיאום.
מרחק מכפר הנופש ביאנקיני כ- 20 ק"מ כ- 20 דקות נסיעה
שעות פתיחה:
שעון קיץ:
בימים א' - ה' ושבת: 16:00 -08:00 
בימי שישי וערבי חג: 15:00 - 08:00
שעון חורף:
בימים א' - ה' ושבת: 15:00 -08:00
 בימי שישי וערבי חג: 14:00 - 08:00
טלפון:  02-6504844


ואדי קלט-נחל פרת (מנזר סנט ג'ורג')

נוף מדברי, שפיעת מים וצמחייה מגוונת, הם היוצרים את נווה המדבר המיוחד של שמורת הטבע נחל פרת (ואדי קלט). במקום גם מנזרים וממצאים ארכאולוגיים – שרידים של פעילות אנושית בתקופות שונות.
עין פרת הוא הנביעה ההגבוהה ביותר לאורכו של נחל פְּרָת היורד מאזור נוה יעקב בירושלים, ונשפך לבקעת הירדן באזור יריחו. אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, הנחל עובר בקניונים עמוקים, בעין פרת בריכות סלע טבעיות.
מנזר פארן – מנזר פעיל הנמצא בעין פרת, שזכה לתואר ראשון המנזרים של מדבר יהודה ונוסד על ידי הנזיר המפורסם חריטון.
עין מבוע – מעיין פועם, כלומר שמפלס המים בו עולה ויורד בתדירות משתנה, הנובע מתוך מערה אל ברכת בטון עגולה.
עין קלט – בעברית הוא ״נקרת המים״ היא הנביעה התחתונה לאורכו של נחל פרת. בסמוך למצפה יריחו, נובע המעיין מתוך סדק בסלע הגיר ויוצר בריכת שכשוך יפה בין המצוקים ובה מים צלולים להפליא. המים ממשיכים לזרום במפל אל בריכה נוספת שנמצאת תחתיו.
מנזר סנט ג'ורג' – מנזר פעיל התלוי על צלע ההר בקצה ואדי קלט ושייך לכנסיה היוונית-אורתודוקסית.
המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח לואדי קלט הוא 19.9 ק״מ
20 דקות נסיעה
כתבו בוויז: שמורת הטבע נחל פרת (ואדי קלט)
מתאים בעיקר למטיבי לכת
עונה מומלצת: אביב, סתיו
אורך המסלול: 5 ק"מ
הערכת זמן הליכה: 3- 4 שעות
סוג המסלול: מסלול קווי


השומרוני הטוב

האתר נמצא לצד הכביש המהיר המחבר בין ירושלים לים המלח. במשך דורות רבים היה התוואי הזה בשימושם של צליינים, נזירים וחוקרי מקרא, בדרכם אל אתר הטבילה בנהר ירדן (קאסר אל-יהוד). ראשיתה של דרך זו בימי הבית הראשון, והיא זכתה לפריחה בתקופות הביזנטית והצלבנית. כיום מוצגים במקום שרידים ארכיאולוגיים ובהם פסיפסים מרשימים, מבנה עתיק בעל שישה אולמות שעבר שימור, ונבנה בתקופה העות'מאנית כפונדק דרכים. מוזיאון המציג שרידים ארכיאולוגיים, ובהם עושר פסיפסים מרהיבים מהתקופה הביזנטית. אחד האגפים במוזיאון מוקדש לסיפורה של העדה השומרונית, קורותיה ומנהגיה. כנסייה קדומה וחצר המציגה שלל ממצאים ארכיאולוגיים
הממצאים המוצגים באתר נבחרו כך שיתאימו לרוח המשל הנודע והם מציגים עדויות היסטוריות של בני הדתות יהדות, נצרות והשומרונים. אלו לוקטו במשך שנים רבות מיהודה, שומרון ועזה, במטרה לשמרם מפני פגיעה ולהציגם לקהל הרחב.
הפסיפסים הנמצאים באתר נוצרו בתקופה הביזנטית (המאה הרביעית עד השביעית לסה"נ), תקופה שבה מלאכת הפסיפסים שגשגה והייתה נפוצה למדי בארץ-ישראל ובארצות שכנות.
בשטח הפתוח של אתר השומרוני הטוב מוצגים פריטים מעוררי עניין, בהם פסיפסים מדיר קלעה, מחורבת בריכות, משוהם, מנערן, מבתי כנסת שומרוניים, מכנסיות בשילה ומאתרים נוספים. "פסיפס עזה" – רצפת הפסיפס הגדולה בכניסה לאתר – הוא אחד הפסיפסים המרתקים שבו: רצפת הפסיפס התגלתה בשנות השישים של המאה שעברה בבית כנסת יהודי שנחשף בעזה, והובאה לכאן במלאכת מחשבת מורכבת. עיון ממושך בה יגלה מדליונים המורכבים מצמחים שונים ומבעלי חיים בהם נמר, לביאה, ג'ירף, טווס, זברה ועיטורים נוספים
כנסייה קדומה וחצר ארכיאולוגית
בחצר הארכיאולוגית מוצגים לראווה ממצאים מקומיים או כאלו שהובאו לכאן: בורות מים, סרקופגים שומרוניים, כותרות מעוטרות, מעגלות קדומות (שתפקידן היה הידוק טיח ששימש לבנייה) ועוד.
החצר עצמה מרתקת לא פחות מהתצוגה המופיעה בה: ארכיאולוגים שחפרו באתר חשפו בו ממצאים המתוארכים החל מן המאה הראשונה לפסה"נ – עדות לפעילות השוקקת שהתקיימה במקום. נוסף על כך, במאות הרביעית והחמישית לסה"נ פעלה כאן ככל הנראה מצודה, ובמאה השישית נבנתה אכסניה עבור עולי רגל שפקדו את תוואי הדרך הידועה. האכסניה עשתה שימוש במבנה מרובע שבו חצר מרכזית שבלבה בור מים גדול, חדרי מגורים וכנסייה רחבת ידיים.
המוזיאון
המוזיאון, הוקם במבנה מהתקופה העות'מאנית. המבנה המקורי, שכלל שישה אולמות, שימש תחנת דרכים. אחד האגפים במוזיאון מוקדש לסיפורה של העדה השומרונית, קורותיה ומנהגיה.
במוזיאון ממצאים מבתי כנסת יהודים, בהם בית הכנסת העתיק בעזה ובית הכנסת בהר גריזים, מבתי כנסת שומרונים וממספר כנסיות, בהן הכנסייה בשילה. עוד מציג המוזיאון ממצאים מהתקופה הביזנטית, מוצג רומי בודד ומספר כותרות ומוצגים צלבניים, שריד לשלב הצלבני באתר. כל המוצגים באתר הם אותנטיים, למעט שלושה העתקים שנמצאים בתוך חלל המוזיאון.
אתרים נוספים באזור
בקרבת השומרוני הטוב מצויים המנזרים אותימיוס ומרטיריוס מהתקופה הביזנטית בהם נמצאים שרידי פסיפסים, מערכות מים ושרידים נוספים.
למנזר אותימיוס – נוסעים בכביש 1 עד אזור התעשייה של מישור אדומים, בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט עד למנזר אותימיוס.
למנזר מרטיריוס – בכביש 1 לכיוון ים המלח, פונים בכניסה הצפונית של מעלה אדומים. בכיכר הראשונה פונים שמאלה, בכיכר השלישית פונים שמאלה לרחוב דרך מדבר יהודה ובכיכר החמישית פונים ימינה לאתר, בעקבות
השילוט.
המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח לבן ח׳אן אל חתרורי ״אכסניית״ השומרוני הטוב מעלה אדומים, הוא 20.7 ק״מ כ-19 דקות נסיעה
שעון קיץ:
בימים א' - ה' ושבת: 17:00 -08:00 
בימי שישי וערבי חג: 16:00 -08:00 
שעון חורף:
בימים א' - ה' ושבת: 16:00- 08:00 
בימי שישי וערבי חג: 15:00 - 08:00
בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 - 08:00
בערב יום כיפור: 13:00 - 08:00
לאתרים מרטריוס ואוותימיוס
הכניסה לקבוצות בלבד ובתאום מראש
בטלפון  ‎:02-6338230

ארץ בראשית

 

בלב נופי המדבר המרהיבים, מירושלים לים המלח על כביש 90 בסמוך לישוב אלון תמצאו את ארץ בראשית. האתר יספק לכם חוויה מקראית ייחודית בה תוכלו ליהנות משחזור סיפורי המקרא, והגשתם כחוויה מקראית.
בארץ בראשית תוכלו לפגוש את אליעזר עבדו של אברהם ואורחת גמלים, שיובילו אתכם להכנסת האורחים באוהלו של אברהם. באוהל תשמעו את סיפור המקום בארץ כנען מימיו של אברהם אבינו, ירמיהו הנביא, דוד המלך, הורדוס המלך ועד ימינו אנו.
המקום מציע פעילויות לבתי ספר, קבוצות או וועדי עובדים לימי כייף ופעילות גיבוש.
ארץ בראשית ישוב אלון 90618 טל. 02-9974477
המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח ל״ארץ בראשית״ בישוב אלון 24.9 ק״מ כ-24 דקות נסיעה.


דיר חג'לא – מנזר חוגלה

(סמוך לקאסר אל יהוד)
מנזר דיר חג'לא
מנזר דֵיר חָגְ'לָא הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן במדבר יהודה צפונית לים המלח. המנזר מוקדש לגֶּרָסימוֹס הקדוש, שעל פי המסורת, הקים במקום לָאוּרַה (מרכז לנזירים מתבודדים) בתקופה הביזנטית.
המנזר שוכן בחורשה ירוקה ומטופחת, ובה פינות אירוח מוצלות, כשני קילומטר וחצי מצומת בית הערבה. הוא בנוי לגובה שתי קומות סביב חצר לא מקורה, המרוצפת לוחות אבן ובמרכזה בור מים.
בקומה הראשונה שוכנים המטבח וחדר האוכל של המנזר, וכן קפלת תפילה קטנה ודוכני מזכרות, בהם ניתן גם לרכוש תשמישי קדושה ותכריכים לקבורה. הכנסייה הגדולה וחדרי מגוריהם של הנזירים שוכנים בקומה השנייה. צמוד למנזר ישנה אכסניה, המשמשת צליינים יוונים המבקרים במקום.

מסורות יהודיות ונוצריות
שם המנזר משמר את שם היישוב המקראי 'בית חגלה', המוזכר בספר יהושע (ט"ו, ו) כנקודת הגבול המזרחית ביותר בין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין. יישוב בשם זה שכן במקום בתקופה הביזנטית, זאת על פי המופיע במפת מידבא מהמאה השישית. המסורת היהודית מצביעה על אזור זה בצפון ים המלח כמקום בו חצה יהושע בן נון את הירדן, וממנו המשיך לכיבוש יריחו הסמוכה. מעיין אלישע הסמוך קושר את האתר למסורת יהודית נוספת, על פיה במקום זה עלה אליהו הנביא השמיימה לעיני אלישע ממשיכו.

המסורת הנוצרית מזהה את המקום כאחת מתחנות הדרכים בהן עצרו מרים, יוסף וישו ללון בדרכם למצרים, בעת שנמלטו מפני המלך הורדוס. מסורת נוצרית חשובה נוספת מצביעה על המקום כאתר הטבלתו של ישו בירדן בידי יוחנן המטביל, שנעשתה בבית עברה מול קאסר אל יהוד הסמוך. מדי חודש ינואר נחגג במנזר חג ההתגלות, שבמהלכו נערכים טקסים ותהלוכות על גדות הירדן.

תולדות המנזר
המנזר נוסד במקורו במאה החמישית לספירה על ידי אב הכנסייה הירונימוס, ונוהל בידי הנזיר גרסימוס. בשנת 614 לספירה המקום חרב בידי הפרסים, שפלשו לארץ ישראל ופגעו באתרים נוצריים רבים.
המבנה הקיים היום הוא צלבני, עם זאת, חלקים רבים במבנה הם שיקומים ותוספות על המבנה הצלבני המקורי, שנפגע במשך השנים בעיקר מרעידות אדמה.
המהפך המשמעותי במצבו של המנזר התחולל בשנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר מלחמת ששת הימים: הפיכת אזור הבקעה לחלק משטחה של מדינת ישראל, וסלילת כביש הבקעה בצמוד למנזר, הפכה אותו ממנזר נידח ושכוח לאתר צליינות חשוב על אם הדרך.
אב המנזר כריסטוס, המכהן מאז ועד היום (נכון לאפריל 2013), הפך את המנזר לפנינת צליינות ותיירות. ביוזמתו הוקמה פינת חי בחזית המנזר; הותקנו ספסלי פיקניק בתשלום סמלי; והנזירים אף עובדים עם יושבי יריחו הסמוכה בחקלאות, הכוללת חממות, עדרי כבשים ובקר.
הכנסייה
הכנסייה הגדולה במנזר שוכנת באולם רחב בעל כיפה גדולה, המצופה במתכת ובולטת למרחוק. קירות הכנסייה ועמודיה העבים מעוטרים בתמשיחי קיר וציורים, חלקם עתיקים וחלקם משוחזרים. רוב הציורים מציגים נזירים חשובים שפעלו באזור בתקופה הביזנטית, בהם אותימיוס, ושמעון סטיליטיס ("שמעון איש העמוד") שישב על עמוד מבלי לרדת ממנו במשך 36 שנה. בחלקו התחתון של קיר האיקונות המסתיר את המזבח מהקהל, מתוארות סצנות שונות מהתנ"ך הקשורות ברובן לאזור, כמו לוט ובנותיו הבורחים מסדום; כיבוש יריחו; מאבק יעקב במלאך; עליית אליהו השמיימה וכדומה.

ממצאים ארכאולוגיים
משפציו האחרונים של המנזר בשלהי המאה ה-19 שילבו חלקים מרצפת הפסיפס המקורית במקומות שונים במנזר, ושילבו בו שרידי קירות ופרסקאות. רוב הממצא הקדום נאסף אל הקריפטה, השוכנת מתחת לכנסייה הגדולה, בה ניתן לראות שרידי עצמות וגולגלות של נזירי המקום
מימים עברו: בארון זכוכית אחד מוצגים שרידיהם של הנזירים שנטבחו על ידי הפרסים בשנת 614, ובארון אחר מוצגים שרידיהם של קורבנות רעידת האדמה מן המאה ה-19. כן מוצג בקריפטה אוסף גדול של מתנות שניתנו על ידי צליינים. רוב המתנות הן צלמיות של תינוקות, חלקי גפיים ואברים אחרים, שניתנו כעדות לנדר שנדר הצליין, כתפילה לריפוי התינוק או האבר המסוים. צלמיות אלו מונחות לא רק בקריפטה, אלא גם תלויות על הקיר מול פתח הכניסה אליה, תחת ציור המציג את מרים מניקה את ישו בנה.

גרסימוס ניהל את מנזר דיר חג'לה כלָאוּרַה – המנזר עצמו שימש כמקום תפילה וסעודה רק בימי שבת וראשון, ובשאר ימי השבוע שהו חברי הלאורה בבדידות בתאים ובמערות באזור. מן המנזר הביזנטי לא שרד דבר, אולם חלק ניכר מ-11 תאי הלאורה נשתמרו יפה, חלקם חצובים וחלקם בנויים בחוואר לאורך גדת וואדי נח'יל (נחל התמרים). רוב התאים קטנים, למעט תא אחד חצוב, הכולל כמה חדרים וקפלת תפילה קטנה.
המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח לדיר חג׳לא הוא 9.1 ק״מ כ-10 דקות נסיעה.


שמורת טבע נחל דוד

נחל דוד הוא נחל הזורם באזור שמורת עין גדי שבמדבר יהודה, ממעלה עין גדי עד מצפור ישי. שטחו הכולל של אגם הנחל כ-19 קמ"ר.
כמו כל נחלי מדבר יהודה, חלקו העליון של אפיק הנחל רדוד, אך כשהוא מתקרב למצוק ההעתקים הוא נשבר במפל ענק שגבהו כמעט 200 מטרים. כאן מתחיל הקטע הקניוני, היפה והמגוון של הנחל.
חלקו העליון של הקניון יבש ולכן מכונה "הקניון היבש". בחלק זה קיים מצוק ובתחתיתו גבים רבים המלאים מים גם בקיץ. סיומו של חלק זה ב"מפל החלון" המזמן תצפית נאה אל ים המלח והרי מואב.
בחלקו התחתון של הנחל מימיו זורמים כל השנה והוא פתוח לקהל הרחב. "עין דוד" הוא המעיין העיקרי אשר מזין את הנחל במימיו. מקור המעיין הוא במי גשמים היורדים בהרי יהודה, מחלחלים למי תהום, זורמים מזרחה מתחת לפני הקרקע ובוקעים בתחומי השמורה.
"מפל דוד" שבנחל סגור למטיילים בשל סכנת אבנים מידרדרות. בשנת 2005 פגעה בצמחייתו הטרופית הייחודית של הנחל שריפה שנגרמה ככל הנראה על ידי מטיילים לא זהירים והביאה להשמדתו של כ-80% מהצומח בנחל. צירוף המקום הגאוגרפי בבקע ים המלח, הנוף המצוקי ומקורות המים המתוקים, מאפשרים למגוון גדול של צמחייה ובעלי חיים האופייניים לאזורים גאוגרפיים שונים לחיות אלה בצד אלה. בביקור בנחל ניתן לראות יעלים ושפני סלע רבים ממש בסמוך לשביל הטיול.
טיול אחרי השיטפון
המרדף אחרי שטפונות נהיה בשנים האחרונות מעין ספורט לאומי במדינתו הקטנה, אלא שאנשים לא יודעים שהכיף האמיתי מגיע אחר כך: לאחר שטפון, גבי נחלי מדבר יהודה מתמלאים במים ומהווים אטרקציה מיוחדת ובלתי נשכחת. היתרון של טיול לאחר שטפון הוא שבדרך כלל הטמפרטורה במדבר יהודה חוזרת מהר מאוד לרמה שמצדיקה שחייה או רחיצה בגבים, שבשלב זה גם כמובן בגוון כחול צלול ומתאימים לכל המשפחה.
את הטיול אפשר להתחיל מבית ספר שדה עין גדי ממנו להמשיך במסלול השחור ומשם למסלול הירוק לכיוון נחל דוד עליון. כאמור, בשלב זה כבר עלתה הטמפרטורה, והנחל המלא במים קרץ לנו מאוד. אטרקציה נחמדה במסלול הזה היא מפל החלון אליו ניתן להגיע רק דרך הגבים עצמם, כלומר הכניסה למים היא בלתי נמנעת.
שימו לב, חלק מהגבים עמוקים למדי ואינם מיועדים לאלה שאינם יודעים לשחות.
מהמפל ישנה נקודת תצפית מאוד יפה – נפרש מולכם ים המלח. החזרה היא בשביל האדום (שביל צפית) שמוביל חזרה לשחור, ובסופו של דבר אל הרכב, לבית ספר שדה.
אורך המסלול כחמישה – שישה קילומטרים. אל תשכחו לברר סכנת שטפונות לפני שאתם מתחילים כי נחל דוד עליון הוא בעייתי במקרה כזה.
המרחק בין פר הופש ביאנקיני שבצפון ים המלח לשמורת עין גדי הוא 41.1. ק״מ כ-35 דקות נסיעה.
שעון קיץ:
בימים א' - ה' ושבת: 17:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 16:00 -08:00
 שעון חורף:
בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 15:00 -08:00 
בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 -08:00 
בערב יום כיפור: 13:00 - 08:00
טלפון- 086584285
יש לצאת את פתח השמורה בשעת הסגירה בשל מניעי שמירת טבע


שמורת טבע נחל ערוגות

נחל ערוגות הוא נחל איתן גדול המנקז את מרכז מדבר יהודה. יובליו העליונים מתחילים ממזרח לחברון, ושפכו מצפון לעין גדי.
בניגוד לנחל השני הזורם בשמורת עין גדי, נחל דוד, שהוא ערוץ קטן, נחל ערוגות הוא נחל גדול בעל אגן ניקוז של יותר מ-200 קמ"ר. בקילומטרים האחרונים שלו לפני ים המלח הוא נופל אל קניון עצום, שעמקו מעל 500 מטר וזורמים בו מי מעיינות כל השנה.
בקניון הזורם עובר מסלול טיול יפה, שנמשך מחניון השמורה עד ל"מפל הנסתר" ו"הבריכות העליונות" שבנחל. כמו כן, מתחברים אל הנחל שני מסלולים אתגריים שיורדים מההרים שמעל: מעלה בני המושבים מצפון ומעלה האיסיים מדרום.
ניתן לשלב את מסלול נחל ערוגות עם טיול בעין גדי.
המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח לנחל ערוגות הוא 44.3 ק״מ
כ- 37 דקות נסיעה
שעון קיץ:
בימים א' - ה' ושבת: 17:00 -08:00 
בימי שישי וערבי חג: 16:00 -08:00
 שעון חורף:
בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 15:00 -08:00
בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 - 08:00
בערב יום כיפור: 13:00 - 08:00
טלפון- 086118860
יש לצאת את פתח השמורה בשעת הסגירה בשל מניעי שמירת טבע


קומראן

קוּמְרָאן (ערבית: خربة قمران; תעתיק:חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) ממוקמת במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.
מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 130 ל-150 לפני הספירה.
לדעת מרבית החוקרים הייתה המערה מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה, ככל הנראה כת האיסיים המוזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעתים "כת קומראן".
המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח למערות קומראן הוא 7.4 ק״מ
כ-7 דקות נסיעה (סמוך לקיבוץ קליה )
הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
שעון קיץ:
בימים א' - ה' ושבת: 17:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 16:00 - 08:00
שעון חורף:
בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 15:00 -08:00 
בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 - 08:00
בערב יום כיפור: 13:00 - 08:00
טלפון – 029942235

גן לאומי עתיקות עין גדי הוא חלק משמורת הטבע עין גדי.

אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי ישנם שרידים ממקדש מהתקופה הכלקוליתית. בנוסף ישנם במקום שרידים המעידים על מעל 1,300 שנים של התיישבות יהודית רצופה באזור, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס, ועד המאה ה-6 לספירה. בגן נכלל גם אתר בית הכנסת העתיק בעין גדי – בית כנסת עתיק מן המאה ה-6, ובו רצפת פסיפס מהיפות בארץ.
בתנ"ך מוזכרת עין גדי כמקום אליו ברח דוד מפני שאול: "וַיַּעַל דָּוִד, מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב, בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי" (ספר שמואל א' כ"ג, 29).
בדברי הימים ב' מכונה עין גדי בתור חצצון תמר, מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה בממלכת יהודה, כאמור: "וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט–לַמִּלְחָמָה. ב וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי". (כ'. א'-ב')
בסוף ספר ירמיהו, כאשר מתוארת היציאה לגלות בבל נאמר: "וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ–הִשְׁאִיר, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים: לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.(נ"ב, ט"ז") במסכת שבת אמר על כך רב יוסף: "אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא" (כ"ו, א').
בחפירות ארכאולוגיות, שנערכו בתל גורן – מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין נחל דוד לנחל ערוגות, נחשפו ממצאים שראשיתם בימי המלוכה בישראל והם מגיעים עד התקופה הרומית-ביזנטית. היישוב היהודי במקום נחרב בזמן חורבן בית ראשון, אך התחדש עם שיבת ציון ועמד בשגשוגו עד מרד בר כוכבא, כשאז ננטש המקום מיושביו ונהרס. חלק
מן התושבים, ובהם יונתן בן בעיה, מנהיג המורדים ביישוב, ובבתא בת שמעון, מצאו מקלט במערות נחל חבר הקרובות ומתו במצור.
מוקד הגן הלאומי, השוכן בסמוך לנחל ערוגות ושמורת הטבע המופלאה, הוא שרידי בית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית ורצפת הפסיפס המרתקת שלו. בית הכנסת, שהיה במקור בעל שתי קומות, נבנה במאה ה-3 לספירה, שופץ והורחב במאה ה-4 ונשרף מסיבה לא ברורה במאה ה-6. על רצפת הפסיפס הצבעונית של בית הכנסת המשופץ התגלו חמש כתובות בעברית בהן רשימת הדורות בעולם מאדם ועד יפת, רשימת המזלות והחודשים, וכתובת המשביעה את הקורא על שמירת סוד היישוב.
כמה מן החוקרים משערים, שסוד העיירה הוא תהליך הפקת בושם האפרסמון, אשר עין גדי הייתה ידועה בו בימי קדם בגידול אפרסמון לבשמים, לשמן אפרסמון ולתרופות.
בפסיפס, שנחשף בבית הכנסת במקום, מקללים, בין השאר, את מי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" (='סוד העיירה' בארמית). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
עוד על רצפת הפסיפס אפשר לזהות במרכז טווסים וציפורים אחרות וסמלים יהודיים כמו מנורה. בחפירות התגלו ממצאים רבים, כמו מטמון של 5,000 מטבעות שהתגלה סמוך לגומחת ארון הקודש (אולי קופת בית הכנסת), גביע ברונזה, חוטי ועלי זהב, מנורה זעירה מכסף בת שבעה קנים ומנורת ברונזה גדולה. יש המקשרים את המטמון מן התקופה הכלקוליתית אשר נתגלה במערה בנחל משמר, וכלל כ-400 כלי נחושת רובם בעלי אופי פולחני, עם המקדש הכלקוליתי בעין גדי.
בכניסה למתחם בית הכנסת, ליד החנות, פרוסות מחצלות עליהן אפשר לשבת בחסות הצל ולנוח.
קרוב לבית הכנסת, חשוף לשמש אך ללא תשלום, נמצא מתחם החפירות של העיר עין גדי הקדומה. אפשר ללכת בין שרידי המבנים ולראות מקווה מטוייחת, שרידים לחדרי מגורים ורחוב ששימשו את תושבי העיירה מהתקופה הביזנטית עד חורבנה במאה השישית לספירה.
המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח לשמורת הטבע עין גדי הוא 41.2 ק״מ כ-35 דקות נסיעה.


מצדה

מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים, מבני ציבור ותענוגות. ביצורים הקיפו את המצוק ומערכות לאיסוף ואגירת מים הבטיחו אספקה שוטפת לכל אורך השנה. האירועים ההיסטוריים הדרמטיים שאירעו במצדה בתקופת המרד הגדול מתוארים בפירוט רב בספרו של יוסף בן מתתיהו – "מלחמת היהודים". על פי יוסף בן מתתיהו, כבר לפני חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריקים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. על מצדה עלה וצר, בשמונה מחנות מצור, הלגיון העשירי הרומאי ולאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוות המורדים להסיר את המצור הם בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים.
לאחר כיבוש מצדה שקע ההר אל תהומות השכחה עד שנתגלה מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כול

המרחק בין כפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח ומצדה הוא 60.6 ק״מ
כ-47 דקות נסיעה
הכניסה לגן הלאומי נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות. הרכבל האחרון עולה להר שעה לפני הסגירה. הכניסה למוזיאון בתיאום מראש בלבד.
שעון קיץ:
בימים א' - ה' ושבת: 17:00 -08:00 
בימי שישי וערבי חג: 16:00 -08:00 
שעון חורף:
בימים א' - ה' ושבת: 16:00 -08:00 
בימי שישי וערבי חג: 15:00 -08:00 
בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 -08:00 
בערב יום כיפור: 12:00 - 08:00
ערבי חג ‎ 08:00-13:00
שביל הנחש פתוח למבקרים בכל יום – שעה לפני הזריחה – הגעה מכביש 90 – זמן טיפוס לפסגה – כשעה. קושי – גבוה.
שביל הסוללה פתוח למבקרים בכל יום – חצי שעה לפני הזריחה – הגעה מכיוון ערד – זמן טיפוס לפסגה – כחצי שעה. קושי – בינוני.
טלפון- 086584207